ניקוי עורלה בתינוק: רעיון טוב או רע?
ההיגיינה והניקיון של הקטנטנים הם בעלי חשיבות ראשונה: להלן 10 כללים שכדאי להקפיד עליהם!
ברית מילה - מה זה אומר?
"כריתה מלאה או חלקית של העורלה, על מנת לחשוף את העטרה. מתורגלת למטרות רפואיות, או בעלת ערך פולחני בקרב יהודים ומוסלמים". כך מגדירים את הנוהג על ידי מילון לה רפובליקה.
ראה גם
© אבסורבה
מה רופאי ילדים מייעצים לגבי ברית מילה?
עם הלידה, העורלה, העור המכסה את קצה הפין, מוצמד לעטרה. עם הזמן העורלה והעטרה נפרדים. עד גיל שלוש או ארבע שנים, זה פיזיולוגי כי העטורנים אינם מגלים את עצמם, הם יגיעו עם הזיקפות הראשונות. מבחינה היגיינית, עדיף למדי שהעורלה תמשיך לכסות את העטרה: זה הוא הרגע בו תינוקות עדיין חובשים חיתולים והעורלה מגינה עליהם מפני שתן וצואה.
אמנם במשך זמן רב המליצו לאמהות להסיר את העורלה של תינוקותיהן בזמן הרחצה, אך למרבה המזל כיום הנוהג השתנה במידה ניכרת. המלצות אלה התבססו על הרעיון שניתן להדביק זיהומים בין העורלה לעטרה וכי נימול מקדם היגיינה; חשבו שהתרגול יטהר הפרשות מתחת לעורלה (ואנחנו יודעים כמה חשובה הניקיון בכל הנוגע לתינוקות!). כמה רופאים אפילו המליצו לנקות בעזרת צמר גפן! בין היתר היה גם החשש מפימוזיס (עורלה הדוקה מדי שמונעת מהקרקופים לצאת). חשבו כי הילד יתקשה לאחר מכן להקים זקפות טובות וכי העטרנים יתקשו לצאת מהכף. "טבעת מראש.
אך במקרה של ברית מילה כפויה, הטראומה הקשורה ללחץ מופרז עלולה לגרום לפימוזה ציטרית, שהיא ההיפך ממה שאנו מחפשים. ברית מילה יכולה גם לגרום לפרפימוזה: העורלה מתהדקת סביב העטרה, שמתנפחת והופכת להיות סגול, וזה מאוד כואב ומהווה "מקרה חירום רפואי מן המניין". עצת הרופאים שלנו היום היא לתת לטבע להשתולל.
מה לעשות אז?
התשובה פשוטה יותר משנדמה לנו: כלום. אין ממש מה לעשות. למעט במקרה של אנומליה אנטומית, שרק הרופא יכול לשפוט ולטפל בה, אין להתערב. זוהי דעתם של רופאים ופסיכיאטרים. ככל שנוגעים פחות במין התינוק כך ייטב. אז עד גיל שלוש או ארבע, פשוט בדוק אם יש מומים ובעיקר אל תדאג - לפעמים אפשר לפשט את חייה של אמא!
חריגות נדירות וכאשר הן קיימות, הן לרוב שגרתיות. הדבר החשוב הוא שהילד ירחץ באופן קבוע עם סבונים טובים.בשאר הוא יוכל לרפא את התכונה שלו באופן עצמאי, מה שישעשע אותו הרבה יותר מאמא אובססיבית להיגיינה שמרגיזה אותו מספר פעמים בשבוע במקום. שגוי.
להסרת העורלה לניקוי העטרנים יש רק השפעות שליליות. אם האם מודאגת מדי, דבר עם רופא או רופא ילדים.
מחקרים הראו כי אין טעם להסיר את העורלה של התינוק מלבד לגרום לטראומה פיזית ואולי פסיכולוגית מיותרת.
מתי להתייעץ?
- אם העורלה לא התרחבה באופן טבעי עד גיל חמש, היא נקראת פימוזה.
- אם העטרה הנימולה כבר לא יכולה לחזור לעורלה: זהו מקרה חירום, חנק כואב מאוד של העטרה.
- אם הילד מתקשה להטיל שתן או אם הוא מרגיש כאב כאשר הפין זקוף.
- אם השתן לא יוצא בזרימה חלקה או אם הוא נזרק לכל הכיוונים.
מתי לדאוג?
ברוב המקרים אין מה לדאוג! העורלה מתרככת ומתמתחת באופן טבעי, יחד עם הפין. זקפות יקרו ללא דאגות. אם יש בעיה, היא תבחין בה בגיל ההתבגרות ולעתים קרובות מדובר בהדבקה מוקדמת (העורלה שקשה להתנתק מהפין העטרה), או פימוזיס הנגרם כתוצאה מניקוי חוזר ואלים מדי בגיל הרך. יש לזהות פימוזיס לפני ההתבגרות ולטפל בה (קרמים, לעתים רחוקות יותר ניתוח קטן). זה בהחלט לא חדש: טיפול בתינוקות הוא חיוני!
מה עם ברית מילה?
הנוהל הומלץ בצרפת ולא במדינות אחרות. בסופו של דבר לא נמצאו מקרים אחרים של פימוזיס בחו"ל. הדבר מוכיח בבירור כי הסרת העורלה של התינוק איננה בשום אופן מניעה של פימוזיס, כמו גם כי היגיינה טובה אינה מורכבת ממילת התינוק!
בארצות הברית, אופנה היגיינית ממליצה על ברית מילה. זה נהוג באופן שיטתי על יהודים ומוסלמים מסיבות דתיות. יתר על כן, נראה כי למנהגים אלה יש יותר קשר לפעולת חניכה מאשר לסיבות היגיינה, כפי שסברה זמן רב.
כאשר יש צורך ברית מילה, מסיבות רפואיות (למשל במקרה של פימוזיס), היא נקראת פוסט אקטומיה ונותנת אותה רק אם הטיפולים התרופתיים נכשלו. ניתן לטפל בפימוזיס באמצעות קרמים המרגיעים את עור העורלה. אם מסיבות אישיות, ההורים מסרבים לברית מילה או לאחר כריתת רחם, תתכן התערבות נוספת: צלחת להגדלת העורלה.
בלי להבהיל מיותר ולהיות מוגזם, אתה יכול להיות בטוח שהתינוק שלך גדל בצורה הטובה ביותר בדרכים רבות אחרות!
